4 מבט כללי באם נדמה היה שהסערות הקשורות במערכת המשפט הגיעו לשיא בשנתיים סיפקה דרמות חדשות ולא פחות מרתקות ומסעירות. 2025 הקודמות, הרי ששנת האירועים בשנה האחרונה לא רק שלא הביאו לתחילת תהליך של גישור ופשרה בין הרשות המבצעת לרשות השופטת, אלא אף החריפו את המחלוקות בנושא. היה נושא מינוי נשיא קבוע לבית המשפט 2025 הנושא המרכזי בתחילת שנת העליון לאחר יותר משנה ללא נשיא קבוע. בעוד שבקרב חברי הוועדה לבחירת שופטים היה רוב לקידום ההליכים לבחירת נשיא קבוע לבית משפט העליון, שר המשפטים יריב לוין שהוא גם יו"ר הועדה נמנע מלכנס את הועדה בכדי למנוע את בחירתו של השופט יצחק עמית (בהתאם לנוהג הסניוריטי) בניסיון להגיע להסכם על בחירת נשיא אחר או לכרוך את בחירתו של עמית בפשרות אחרות. נושא אי כינוס הוועדה הובא לפתחו של בג"ץ ולבסוף ניתן צו המורה לכנס את הוועדה ולדון במינוי נשיא קבוע. לקראת כינוס הועדה הועלו האשמות על מעורבותו לכאורה של השופט עמית בעבירות בנייה אם כי היועצת המשפטית למשלה 2025 בינואר 27 - קבעה כי אין בעניינים הללו בכדי לפגוע בהליך המינוי. בתאריך ה הועדה התכנסה על פי הוראת בג"ץ, ולאחר חמש שעות דיונים, נבחר השופט עמית לתפקיד הנשיא, והשופט סולברג למשנה לו. שר המשפטים ושני נציגי הקואליציה האחרים החרימו את הדיון. השר לוין הודיע שאינו מכיר בעמית כנשיא העליון ולא חתם על המינוי, אם כי המינוי אושר בהמשך על ידי נשיא המדינה והשופט עמית הושבע בטקס רשמי במשכן הנשיא. בנושא הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ההרכב הנוכחי לוועדה כולל את הבאים: שר המשפטים - שמשמש כיו"ר הוועדה וכן שר נוסף על פי בחירת הממשלה, שני חברי כנסת (ח"כ מהקואליציה וח"כ מהאופוזיציה), שני חברי לשכת עורכי נציגים של השופטים: נשיא בית המשפט העליון, ושני שופטים נוספים 3- הדין, ו מבית המשפט העליון. , אישרה הכנסת את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. 2025 למרץ 27 - ב ההרכב המוצע בהתאם לחוק שהתקבל בכנסת כולל את הנציגים הבאים: שר המשפטים - העומד בראש הוועדה, ושר נוסף לפי בחירת הממשלה, שני חברי כנסת שתבחר הכנסת, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, שני נציגי ציבור שייבחרו בכנסת, באחד יבחרו חברי הכנסת מסיעות הקואליציה ובאחד נציגי השופטים: נשיא בית המשפט העליון, 3 - -חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, ו ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון. הכנסת אישרה את שינוי מבנה הוועדה תומכים מול מתנגד אחד (מרבית נציגי האופוזיציה 67 לבחירת שופטים ברוב של נעדרו מההצבעה), ועל פי החוק השינויים יכנסו לתוקף החל מהכנסת הבאה. מבקרי השיטה הקיימת טוענים שחברי הוועדה הנוכחית אינם מייצגים כהלכה את הציבור בישראל כיוון שהם מיעוט בוועדה. הם גם טוענים שבמרבית המדינות הדמוקרטיות, שופטי בית המשפט העליון נבחרים על ידי נציגי הציבור. כמו כן, קיימת ביקורת לגבי ההשפעה הרבה של לשכת עורכי הדין (כאשר שניים מנציגיה חברים בוועדה) וקיים חשש שהצבעתם תהיה מושפעת משיקולים סקטוריאליים ולא ענייניים. לעומת זאת, תומכי השיטה הקיימת טוענים שההצעות לשינוי הרכב הוועדה והגברת כוחם של הפוליטיקאים יגרמו לפוליטיזציה של הוועדה, ולהביא לכך ששופטים יתמנו על פי דעותיהם הפוליטיות ולא על פי כישוריהם. כאמור, הכנסת אישרה את שינוי מבנה הוועדה לבחירת שופטים אולם ההצבעה בכנסת אינה מהווה סוף פסוק מכיוון שהעניין יובא לדיון בבג"ץ. כאשר הנושא המרכזי במשפט היה תחילת 2025 משפט נתניהו נמשך גם במהלך עדותו של ראש הממשלה. ראש הממשלה באמצעות פרקליטיו ביקש לדחות את העדות בשל עיסוקיו הרבים כולל במלחמת חרבות ברזל אבל בית המשפט דחף לקידום התחלת העדות. במהלך השנה נסתיימה העדות הראשית של ראש הממשלה והחלה פרשת החקירה הנגדית, אם כי הדיונים נדחים מדי פעם בעיקר בשל בקשות הנוגעות לעיסוקיו הדחופים של ראש הממשלה. המתיחות והיחסים העכורים בין היועצת המשפטית לממשלה 2025 במהלך שנת גב' גלי בהרב מיארה לחברי הממשלה לא רק שלא התמתנו אלא החריפו ושיאם היה בהליכים לפיטורי היועמ"שית. ועדת שרים שדנה בנושא המליצה למליאת הממשלה לפטר את היועמ"שית, בין היתר בטענה כי התגלו חילוקי דעות מהותיים בינה לבין היועמ"שית וכי היא לא מאפשרת לה לקדם את הליכי החקיקה והמדיניות מקרים שבהם היועמ"שית סירבה לייצג 18 שהיא רוצה לקדם. השרים ציינו כי היו את הממשלה בפני בג"ץ. הגב' בהרב מיארה טוענת מנגד שהיא אכן מסייעת לקדם את מדיניות הממשלה במרבית המקרים, אך קיימת מחלוקת באותם מקרים בהם מדיניות הממשלה עלולה לפגוע בשלטון החוק ובפסיקות בג"ץ. היועצת טענה גם כי ניסיון הפיטורים מהווה ניסיון להפוך את התפקיד היועץ למינוי פוליטי וההליך אינו ראוי, במיוחד כשראש הממשלה עומד לדין. התכנסה מליאת הממשלה בלא השתתפותו של 2025 באוגוסט 4 - בתאריך ה ראש הממשלה המצוי לכאורה בניגוד עניינים ואישרה פה אחד את המלצת ועדת השרים. חשוב לציין כי הממשלה שינתה את דרך המינוי וההדחה של היועצת. עד עורכי דין כה, כדי להדיח את היועמ"שית היה צורך לשוב ולקבל המלצה מועדת האיתור שהמליצה לממשלה למנות אותה. אך הממשלה הודיעה שלא הצליחה לאתר חברים שישתתפו במהלך, ולכן היא הקימה ועדת שרים מיוחדת שהצביעה פעמיים בעד הדחתה. בשלב זה תהליך ההדחה נעצר, ועל פי החלטת השופט סולברג פיטורי היועמ"שית לא ייכנסו לתוקף עד הכרעת בג"ץ בעתירות המתנהלות נגד הפיטורים. במערכת הפוליטית והמשפטית מעריכים שהסיכויים להשלמת ההדחה קלושים, משום שבג"ץ צפוי לפסול את המהלך. בשנה החולפת בית המשפט העליון התערב במינוי ופיטורי בכירים כאשר המקרים הבולטים היו ההליכים לפיטורי ראש השב"כ היוצא רונן בר, והליכי מינוי נציב החליטה הממשלה על פיטורי רונן בר בהמלצת 2025 שירות המדינה. במרץ ראש הממשלה שטען כי יש לו חוסר אמון ברונן בר, ובהמשך הממשלה ציינה לאוקטובר. 7 את תפקודו סביב אירועי מתנגדי הפיטורים, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה, טענו כי המניע לפיטורים הינו אישי ופוליטי, במיוחד לאור הקשר לתחקירים בענייני מעורבות לכאורה של דן בג"ץ 2025 באפריל 8 - יועצי ראש הממשלה בקשרים עסקיים עם קטאר. ב בעתירות, וקבע שעל נתניהו נאסר להכריז על מחליף או ממלא מקום, אך מותר לו לראיין מועמדים. השופטים הוסיפו כי אסור לממשלה להדיר את בר מהתייעצויות. בהמשך הוגשו לבית המשפט תצהירים מאת רונן בר שעיקרם עוסקים בטענות שמקור הרצון להפסיק את כהונתו אינו ברובד המקצועי, אלא בציפייה לנאמנות אישית. בתגובה מסר ראש הממשלה תצהיר בו הוא מכחיש את טענות רונן בר 2024 ומסר כי כוונתו לפטר את בר התגבשה לאורך זמן ופורסמה כבר בנובמבר והיא שהולידה את החקירה בעניין קטאר. לפי נתניהו, החקירות הן מגמתיות ונועדו לסכל את כוונת הפיטורים. נציג הממשלה גם טען כי לממשלה יש את הסמכות לפטר את ראש השב"כ וסמכותה מעוגנת בחוק שירות הביטחון הכללי, שם נקבע כי הסמכות להדחת ראש הארגון נתונה לממשלה, על פי המלצת ראש הממשלה. . בעקבות 2025 ביוני 15- בסופו של דבר הודיע רונן בר כי יסיים את תפקידו ב הודעתו של בר החליטה הממשלה על ביטול פיטוריו ופנתה לבג"ץ בבקשה לדחות נפסק בבג"ץ כי 2025 במאי 21- את העתירות, בנימוק שהפכו לתאורטיות. ב החלטת הפיטורים התקבלה בהליך לא תקין, מבלי שהסוגיה הובאה בפני הוועדה המייעצת. השופטים קבעו כי ראש הממשלה נתניהו פעל בניגוד עניינים בשל חקירות מקורביו במסגרת פרשת קטאר-גייט. עם זאת, נקבע כי "בנסיבות העניין, מתייתר הצורך במתן סעד מעשי". הוציא בג"ץ פסק דין בו שונה האופן בו נבחר נציב שירות המדינה מזה 2025 במאי עשורים. עד אז, נציבי שירות המדינה נבחרו ללא הליך תחרותי כבמכרז בהתאם לחוק. העתירות שהוגשו לבג"ץ תקפו את החלטת הממשלה בדבר האופן בו קיבלו את העתירות וקבעו כי יש 2:1 יש לבחור את הנציב. שופטי בגץ ברוב של לעשות זאת בוועדת איתור שהיא זו שתביא לממשלה מועמד. מתנגדי המערכת המשפטית טענו כי בכך לא רק שפעלו בניגוד לנוסח החוק, אלא הפכו פסק דין קודם של בג"ץ שהשופט עמית, כיום נשיא העליון, ישב בהרכב וחתם עליו וקבע שאין חובה לבחור נציב בוועדת איתור. אין ספק שהדיונים בבג"ץ בסוגיית פיטורי ראש השב"כ, למרות שלא שינו את עובדת פרישתו של רונן בר, הוסיפו רבות למתח, לחוסר האמון ולמחלוקות שבין הממשלה לבג"ץ, וגם למחלוקת הציבורית בנושאי היחסים בין הרשות המבצעת לרשות השופטת. (לפי אזורים)התפלגות פעילות עורכי הדין בישראל מרכז 58% דרום 7% ירושלים והסביבה 9% השרון וצפון מישור החוף 11% צפון 15%
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=