קוראים יקרים, המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים כלכליים מורכבים ביותר על רקע סיום המערכה עם איראן, כאשר הכניסה למלחמה חלה לאחר שורת משברים בשנים האחרונות, ממשבר הקורונה, דרך מלחמת רוסיה-אוקראינה, עליית הריבית ולחצים אינפלציוניים, וויכוחים סוערים בזירה הפוליטית בנוגע למערכת המשפט, ולאחרונה כניסתו לתוקף של ההסכם להפסקת אש בעזה בתיווך ארה"ב במהלך אשר מספק פתח להתאוששות, חזרת עובדים לשוק 2025 תחילת אוקטובר והזרמת משאבים לשיקום אזורים פגועים. כמו כן, פרמיית הסיכון של ישראל ירדה משמעותית והשווקים החלו להפגין אופטימיות זהירה. הפגיעה בהכנסות של חברות ועסקים CofaceBDi מניתוח מיוחד שערכה חברת מיליארדי שקלים, כאשר 21 - כתוצאה ממבצע "עם כלביא" באיראן עמדה על כ הפגיעה הייתה בראש ובראשונה בעסקים הקטנים שלרוב שסובלים מהון עצמי נמוך וללא גב פיננסי. בנוסף, המלחמה פוגעת בצמיחה, ובמקביל הגירעון התקציבי מזנק, כאשר בסבירות לא מבוטלת יהיה צורך בהעלאת מסים כדי לממן את עלויות המלחמה. כמו כן, חברות הדירוג הבינלאומיות כבר מזהירות מפני הורדת דירוג האשראי, מה שצפוי לייקר עוד יותר את גיוס ההון למדינה ולחברות. בין הענפים שנפגעו בצורה המשמעותית ביותר ניתן לציין את ענף הבנייה שעוד לפני המלחמה התמודד עם שלל אתגרים, ביניהם סביבת ריבית גבוהה, מחסור חמור בכח אדם, הגבלות מצד בנק ישראל, התייקרות במחירי תשומות הבנייה ועוד, וכעת אי הוודאות גוברת עם עצירת פרויקטים ועליית הסיכון. בשנה שחלפה המשק המקומי המשיך להתמודד עם השלכות המלחמה בחזיתות השונות כולל גיוס מילואים נרחב, מימון הוצאות המלחמה, סיוע למפונים ועוד. הכלכלה הישראלית התמודדה עם אתגרים רבים, כאשר האירועים השונים הביאו , זאת 1% - התמ"ג הישראלי צמח בכ 2024 להאטה בצמיחה הכלכלית. בשנת בשנה הקודמת. בעת כתיבת שורות אלה, התמ”ג 1.8% - לאחר גידול של כ והאינפלציה 5%-4.5% - ב 2026 - וב 2.5%-3% - ב 2025 צפוי לצמוח בשנת בהתאמה. 2.3%-2% - ו 3%-2.6% - ב , זאת 5.7% - גידול של כ 2024 ההוצאה לצריכה פרטית לנפש רשמה בסיכום 2025 . כמו כן, במחצית הראשונה של שנת 2023 בשנת 2.6% - לאחר גידול של כ 2024 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. במהלך 4.7% - נרשם גידול של כ נרשם גידול בהיקפי הפעילות של ענפים רבים, ביניהם הצריכה של מוצרי הלבשה ביחס לאשתקד. כמו כן, נרשם גידול בהוצאה על 11% - והנעלה אשר גדלה בכ מירידה 2024 מזון, רהיטים, מוצרי חשמל ועוד. נוסיף כי ענף התיירות סבל בשנת נרשם גידול 2025 בתיירות הנכנסת, אולם ברבעון הראשון של שנת 68% - של כ בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. 31% - של כ לחצי אינפלציה והחשש מהאטה בפעילות הכלכלית, הביאו את בנק ישראל 0.1% מספר העלאות של שיעור הריבית מרמה אפסית של 2022 לבצע מתחילת . זאת בהתאם ליעד האינפלציה לשמירה על 2025 נכון לחודש ספטמבר 4.5% - ל . נראה כי סביבת הריבית הגבוהה תישמר 3% - ל 1% יציבות המחירים שהינו בין לשנה הקרובה, זאת על מנת למתן את קצב עליית המחירים. אולם ישנה ציפייה להתמתנות האינפלציה תחת ההנחה שהלחימה תסתיים ותתאפשר ירידה .2026 בממוצע ברבעון השני של 3.75% - הדרגתית של הריבית ל החדירה המואצת של הבינה המלאכותית לשוק העבודה המשפטי פותחת בפני משרדי עורכי הדין בישראל עולם של הזדמנויות לצד אתגרים לא מבוטלים. מצד אחד, אימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית מאפשר למשרדים לייעל תהליכים, להאיץ ניתוח מסמכים, לשפר את איכות המחקר המשפטי ולהעניק ללקוחות שירותים מדויקים, מהירים ומותאמים אישית. כלים אוטומטיים יכולים לשחרר את עורכי הדין ממשימות שגרתיות ולפנות זמן לעיסוק בנושאים אסטרטגיים ויצירתיים, ובכך להעצים את הערך המוסף האנושי של המשרד. עם זאת, לצד ההזדמנויות, יש להכיר גם בסיכונים: שימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית עלול להוביל לפגיעה בפרטיות, חשיפה לסיכוני סייבר, שעתוק הטיות קיימות במידע, ואף לפגיעה באמון הלקוחות. משרדי עורכי הדין נדרשים לאמץ מדיניות אתית ברורה, להטמיע נהלי בקרה, להקפיד על שקיפות כלפי הלקוחות ולוודא עמידה בדרישות הרגולציה והגנת הפרטיות. יתרה מכך, עליהם להכשיר את הצוותים לשימוש מושכל בכלים דיגיטליים, לפתח מומחיות בתחומים חדשים (כגון דיני סייבר, פרטיות וקניין רוחני דיגיטלי), ולהדגיש את היתרון האנושי בדמות חשיבה ביקורתית, ליווי אישי ופתרון בעיות מורכבות, אשר הבינה המלאכותית אינה יכולה להחליף. כך, משרדי עורכי הדין שידעו לאזן בין אימוץ חדשנות טכנולוגית לבין שמירה על ערכי המקצוע, יוכלו להוביל את השוק המשפטי בעידן הבינה המלאכותית ולהפוך את האתגר להזדמנות אמיתית לצמיחה והתחדשות. נוסיף כי התקופה הנוכחית מתאפיינת בריבוי חקיקות ורגולציה, המהווה אתגר אך גם פותחת בפני משרדי עורכי הדין הזדמנויות חדשות. משרדים אשר יידעו להתעדכן, ללמוד ולהתמקצע בתחומים ונישות מתפתחות כגון דיני סייבר, רגולציה , מטבעות דיגיטליים ועוד יוכלו להציע ערך מוסף ללקוחותיהם, להוביל ESG פיננסית, תהליכים חדשניים ולהתבסס כמובילים בשוק המשפטי המשתנה. מגמת המיזוגים בקרב משרדי עורכי הדין, התרחבות משרדי הענק על חשבון המשרדים הבינוניים והקטנים, מעבר של שותפים בולטים ממשרד למשרד, ופיצול של משרדים נמשכו גם בשנה החולפת. בין מהלכי המיזוג שהתרחשו נציין את: משרד יוסי לוי ושות' שהתמזג עם משרד סלומון ליפשיץ ושות', משרד שלמה כהן ושות' המתמחה בייצוג קיבוצים ואגודות שיתופיות מוזג לתוך משרד נשיץ ברנדס אמיר ומשרד הורן ושות' הפועל בתחומי ההיי-טק וביוטכנולוגיה שהתמזג עם משרד גורניצקי. ברציפות, הוא 21 - , הנערך זו השנה ה BDiCode דירוג משרדי עורכי דין עלי ידי כלי חשוב לאיתור וזיהוי משרדי עורכי דין המובילים בתחומי עיסוק שונים. הדירוג מבוסס על איכות הפעילות העסקית שבה מעורבים המשרדים בייצוג גופים מובילים במשק הישראלי. אנו מקווים שהדירוג תורם תרומה חשובה במיפוי משרדי עורכי דין, ועל ידי כך מסייע לאלה הנדרשים לשירותם בבחירת המשרד המתאים להם. , המופץ למקבלי החלטות באלפי עותקים בארץ ובחו"ל, מהווה, BDiCode דירוג כאמור, נקודת התייחסות חשובה למקבלי ההחלטות. רועי מינקוב מנכ״ל 2025 BDiCode דירוג משרדי עורכי דין CofaceBDi מנכ"ל | רועי מינקוב Roy.Minkov@bdi.co.il אני מאחל לכם קריאה מהנה, מקווה כי תפיקו ערך מהתוכן ואשמח לקבל כל פידבק שתרצו לשתף עימנו.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=