10 לא מעט בקרים נפתחים בעוד כתבה או כותרת על טלטלה נוספת בשוק העבודה, אבל כשמסתכלים על הנתונים בזמן אמת מתוך המערכות והדאטה שיש לנו בדרושים, התמונה האמיתית הרבה יותר מורכבת ומרתקת. 200- עם שני מיליון מבקרים בחודש, עשרה מיליון שליחות של קורות חיים בשנה, וכ אנשים שמתחילים עבודה חדשה בכל יום דרך הפלטפורמה, היקף הנתונים הזה מאפשר לנו לחבר את הנקודות ולשרטט תמונת מצב עדכנית ומבוססת של המשק הישראלי כולו - מחברות הייטק ועד תעשייה מסורתית, קמעונאות ונדל"ן. הראייה הרוחבית הזו חשפה בפנינו כמה מגמות עומק, פערים ופרדוקסים שמשנים לחלוטין את הדרך שבה אנחנו מגייסים ומחפשים את ההזדמנות הבאה שלנו. הפערים בשטח: בין ההייטק לתעשייה המסורתית שוק העבודה הישראלי עובר פיצול משמעותי. בעוד שבמקצועות השירותים והקמעונאות חסם הכניסה לצעירים ולג'וניורים נמוך יחסית והביקוש קשיח, ענף ההייטק מציב כיום סף כניסה קשוח במיוחד לג'וניורים. כשאנחנו מנתחים את הנתונים שלנו לפי סקטורים, אנחנו רואים שווקים שמתנהגים בצורה שונה לחלוטין זה מזה: הענף משמש כמנוע התעסוקה החשוב ביותר לצעירים קמעונאות ושירותים: (בעיקר אחרי צבא), לעולים חדשים ולאוכלוסייה החרדית. הנתונים מצביעים על 35% מהמועמדים בענף הם צעירים או ג'וניורים בתחילת דרכם, לצד 64%- כך ש בדרגי ביניים. סף הכניסה כאן מאפשר מוביליות חברתית אדירה. כאן התמונה מתהפכת. אלו מקצועות שדורשים הכשרה בריאות וחינוך:• 45%- ארוכה ולכן מאופיינים בבכירות גבוהה יחסית. ההתפלגות מראה ש ג'וניורים. 31% בכירים, ורק 24% , מהמועמדים הם בדרגי ביניים 28% , דרגי ביניים 55%( שוק עם צורכי גיוס מאוזנים למדי תעשייה והנדסה:• בכירים). עם זאת, הפרדוקס המרתק הוא שלמרות גמישות 17%- ג'וניורים ו הולכת וגוברת בדרישות מצד מעסיקים, הגיוס בענפים אלו נותר קשה, ואנחנו רואים משרות שנותרות פתוחות חודשים ארוכים. הפערים אינם מתבטאים רק בהרכב המבקשים לעבוד, אלא בראש ובראשונה בקושי לאייש משרות. בעוד שבמקצועות שיא בקושי הגיוס בתעשייה המסורתית ובמהנדסים:• )10%-11%- הקמעונאות והאדמיניסטרציה קושי הגיוס נותר יציב יחסית (כ (שנה ללא אירועים משמעותיים בעולם), בתחום 2022- השנה בהשוואה ל קושי 13.3%- מ 2 התעשייה וההנדסה חווינו זינוק דרמטי בקושי - כמעט פי משרות בתעשייה והנדסה אינה מתמלאת 4 מכל 1 , כאשר 24.6%- ל . הכשל הדרמטי הזה הוא הצידוק הישיר לכך גם כחצי שנה לאחר פרסומה היתרי עבודה לעובדים זרים כדי 61,000- שנדרשה הנפקה חסרת תקדים של כ , לצד 18%- ל 11%- "לסתום את החורים". גם בהייטק רמת הקושי עלתה מ .15% והמכירות שעומד על 16.5% ענפי הכספים והניהול שעומדים כיום על גם מציגים פער בכל הנוגע לפרסום 2026 הנתונים מהמחצית הראשונה של • ענף ההייטק גלוי של טווחי שכר במודעות הדרושים. בתחתית הטבלה ניצב ביחס לשכר - שוק של מעסיקים עם בלבד של מודעות שקופות 3.1% עם מסורת מושרשת של משא ומתן אישי שבו המעסיק לא חורג מדיסקרטיות ולא מרגיש לחץ לחשוף שכר מראש (בתחתית נמצאות התעשייה וההנדסה ). לעומת זאת, בראש טבלת השקיפות נמצאים 7% , וכספים וניהול עם 5% עם מודעות שקופות ביחס לשכר, ולאחריהן 17% ענפי הקמעונאות והשירותים עם שקיפות. בענפים 12% , ואדמיניסטרציה עם 15% ענפי המכירות והשיווק עם אלו התחרות על עובדים הצעירים עזה, והצגת תג המחיר הופכת למגנט שיווקי הכרחי למשיכת מועמדים. הטלטלה בהייטק: בין משבר גלובלי להזדמנויות חדשות אם בתעשייה מחפשים עובדים בנרות, בענף ההייטק אנחנו רואים כיום מגמה אלף משרות 180- חסרת תקדים: אנחנו נמצאים בעיצומו של גל עולמי, שבו כ המציג נתונים וגרפים Techup התייתרו בתעשיית הטק הגלובלית (לפי נתוני אתר מעודכנים על גלי הפיטורים בהייטק העולמי). דווקא בגלל שישראל היא קטר טכנולוגי עולמי המחובר היטב לעמק הסיליקון, האקוסיסטם המקומי סופג חלק ניכר מגלי ההדף הללו. בהרכב בשינוי מבני עמוקחשוב להבין שלא מדובר בתנודתיות שגרתית, אלא השוק. הייטק פועל כמדד רגיש, הוא הראשון להגיב לטלטלות הכלכלה הישראלית (קורונה, מלחמות, גלי מילואים) כיוון שהוא תלוי בשווקים בינלאומיים והשקעות זרות. והפיטורים התכופים בתעשיית ההייטק מהווים תיקון לגיוסי היתר, לצד התבגרות של השוק שמדייק את צרכיו. המספרים משקפים את המציאות הזו בבירור. זינוק במספר דורשי העבודה - על (ינואר-פברואר) היו 2026 פי נתוני לשכת התעסוקה ופורסמו ביוני, בתחילת דורשי עבודה בהייטק. בשיא הלחימה ("שאגת הארי" במרץ-אפריל), 15,000- כ עקב יציאה נרחבת לחל"ת ומילואים. גם בחודש מאי 22,000- המספר זינק לכ 7.8% מחפשי עבודה - עלייה של 16,000- ה"נקי" מאירועים, התייצבנו על כ מהתקופה המקבילה אשתקד. דנה רון מנכ"לית פלטפורמת דרושים מיליון מבקרים 2- * הנתונים והנתונים הסטטיסטיים המוצגים במאמר (למעט המקומות המצויינים) מבוססים על ניתוח דאטה מתוך בסיס הנתונים של פלטפורמת ‹דרושים', המרכזת פעילות של כ מיליון הגשות קורות חיים בשנה. 10- בחודש וכ דרוש/ה: עתיד - מאחורי הקלעים של 2026- שוק העבודה הישראלי ב היא השנה הקשה אי פעם לכניסה להייטק לג'וניורים? 2026 למה הנתון הכואב והדרמטי ביותר שעולה מניתוח השוק שלנו נוגע לנקודת הכניסה לתעשייה. אם בעבר התרגלנו לשמוע הבטחות כדוגמת "תלמדו לתכנת וכל טורפת את הקלפים לחלוטין. 2026 הדלתות ייפתחו", שנת מכלל הביקושים 7% שער הכניסה לג'וניורים כמעט ונסגר: הם מהווים כיום רק ) שואבת את Mid-level . לשם השוואה, הדרישה לדרגי ביניים (למשרות בהייטק .21% , ולבכירים על 72% רוב השוק ועומדת על איך הגענו למצב שבו שוק העבודה מעלה כל כך את הרף בפני דור העתיד שלו? התשובה מורכבת ממשולש של כוחות שמתנגשים יחד: משמש כגורם שלוחץ על השוק ומאלץ AI ה- אוטומציה במקום קוד בסיסי:• אותו להשתנות. מקצועות התוכנה והמחקר ופיתוח חשופים במיוחד, ועל ממשרות המתכנתים מוחלפים 20%- כיום כפי הנתונים שלנו מהשטח, . המשמעות בשטח היא שכלי בינה מלאכותית מחליפים למעשה באוטומציה כתיבת קוד בסיסי. המעסיק פשוט לא זקוק יותר למתכנת חסר ניסיון שיכתוב שורות קוד גנריות, כשהמערכת עושה זאת בשניות. ההאטה הכלכלית הובילה להצפת השוק הצפת השוק בטאלנטים מנוסים:• במועמדים מנוסים שנפלטו לחופשי, וזהו המנוע המרכזי לתחרות ולפיטורים,
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=