4 מבט כללי גם השנה האחרונה סיפקה שלל אירועים דרמטיים הקשורים למערכת המשפט אשר המשיכו לגרום למחלוקות ציבוריות. חלק מהנושאים הינם המשכם של באוקטובר ומלחמת 7 - וחלקם קשורים לאירועי ה 2023 התהליכים שקרו בשנת חרבות ברזל. את התיקון לחוק היסוד שביטל את 15 ביטל בג״ץ בהרכב של 2024 כבר בתחילת השימוש בעילת הסבירות כלפי החלטות הדרג הנבחר. זו הפעם הראשונה שבית המשפט העליון מתערב בחוק יסוד שהעבירה הממשלה. ההחלטה נתקבלה ברוב שופטים וניתן להניח שהפסיקה התקדימית הזו לא גררה 7 כנגד 8 דחוק של סערה ציבורית גדולה בעיקר בשל מצב המלחמה בו המדינה שרויה. המשך הוויכוח על מערכת המשפט בא לידי ביטוי בעיכוב במינוי שופטים חדשים בעיקר עקב מחלוקת בין שר המשפטים יריב לוין לבין מ״מ נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן. בין היתר לא מונה עד כה נשיא קבוע לבית המשפט העליון והעניין אף הובא לאחרונה לדיון בבג״ץ שאמור לתת את פסיקתו בנושא. חלק גדול מהאירועים הקשורים למערכת המשפט הושפעו ממלחמת חרבות ברזל. מערכת המשפט נרתמה להגן על מדינת ישראל בדיונים שהיו בבית המשפט הבין לאומי בהאג ונשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ׳ אהרון ברק אף כיהן כחבר בבית הדין מטעם ישראל. עדיין קיים האיום כי בית הדין יכפה על ישראל התערבות במלחמה באמצעות צווים ואף עלול להוציא צווי מעצר על ראשי המדינה ומערכת הביטחון. בנוסף, התעורר דיון ציבורי בנושא תהליך השפיטה ותנאי המעצר של מחבלי באוקטובר. נטען בין היתר כי שפיטתם של 7 - הנוחבה שנעצרו בעקבות אירועי ה המחבלים בתהליכי שפיטה רגילים תביא לעיכוב ואף מסמוס של מיצוי הדין עם המחבלים הללו וההחלטה שהמדינה תממן את הגנתם על ידי עורכי דין פרטיים גררה תגובות נזעמות מחלקים רחבים בציבור. סערה ציבורית גדולה התעוררה סביב חקירתם של חיילים המשרתים בשדה תימן ונעצרו בחשד לחבלה חמורה של מחבל נוחבה. המעצר לווה בהתפרעויות ואף פריצה למחנה צבאי, אירוע חסר תקדים בציבוריות הישראלית. מלמת חרבות ברזל חידדה שוב את הצורך בגיוס חרדים ובנושא הזה בלטה מאד לקבל את העתירה נגד אי גיוס החרדים בפועל, למרות 9:0 פסיקתו של בג״צ ברוב של פקיעת החוק שמסדיר את הפטור מגיוס ללא חקיקה חלופית. בית המשפט העליון קבע כי “לא קיימת מסגרת נורמטיבית לפטור מגיוס עבור תלמידי הישיבות״, וקבע שכפועל יוצא של המסקנה כי לא קיימת מסגרת נורמטיבית לפטור מגיוס עבור תלמידי הישיבות, לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות גבוהות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין. אין ספק כי הפסיקה של בג״ץ משנה בצורה דרמטית את ההתנהלות בנושא גיוס או אי-גיוס של תלמידי הישיבות, ומאלצת את כל הגורמים העוסקים בנושא להגיע לפתרון כפוי או מוסכם. היציאה לפגרת הקיץ של מערכת המשפט סימנה את סיום פרשת התביעה ופרשת תביעה 2020 במאי 24־ במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו שהחל ב . במסגרת התביעה העידו מטעם המדינה עדים רבים, 2021 שהחלה באפריל עדי מדינה, עם התפתחויות דרמטיות במסגרת העדויות שנשמעו. ראש 3 כולל , עדות שצפויה להוות שיא 2024 לדצמבר 2- הממשלה אמור להתחיל בעדותו ב דרמטי נוסף במשפט הזה. נמשכת המתיחות בין היועצת המשפטית גב׳ גלי בהרב מיארה 2024 גם בשנת לחברי הממשלה. היחסים העכורים וחוסר האמון מתבטאים בין היתר בסירובה של היועצת המשפטית להגן על עמדות הממשלה בחלק מהנושאים שמובאים לבג״ץ כמו הדיון בבג״ץ על חוק הגיוס, וגם בהחלטתה של היועצת המשפטית לעכב את תהליכי המינוי של ניצב אבשלום פלד המועמד של השר בן גביר לתפקיד מפכ״ל המשטרה, מאחר שעל פי חוות דעתה קיימים פגמים בהתנהלותו אשר מקשים על אישור המינוי, כאשר לבסוף ניצב פלד החליט למשוך את מועמדותו מכתב לראש 2024 באוגוסט 6 לתפקיד. גב׳ בהרב מיארה אף שלחה בתאריך הממשלה בנימין נתניהו, ובו היא מאשימה ב״שיבוש תהליכי עבודת הממשלה״. לדבריה, “נפרמו הכללים המסדירים את עבודת הממשלה, והדברים הגיעו לנקודת קיצון״. כך למשל מזכיר הממשלה יוסי פוקס נתן חוות דעת משפטית בעלת השלכות כבדות משקל בתחום הביטחוני. חוות דעת זו ניתנה בחריגה מסמכות לטענתה. היא ציינה גם כי לא ניתן להסתמך על חוות דעת משפטית של גורם פרטי או של מזכיר הממשלה כבסיס לקבלת החלטות. היחסים בין חברי הממשלה ליועצת המשפטית מתבטאים בין היתר גם באיומים של מספר שרים לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, קולות שנשמעים מדי פעם מאז שהוקמה הממשלה הנוכחית. עורכי דין מבחני לשכה והתמחות (נתוני לשכת עו״ד) שיעור העוברים את מבחני הלשכה בשני המועדים המרכזיים עמד 2023 בשנת . נציין כי 54% בה שיעור העוברים עמד על 2023 , ירידה קלה לעומת 52% על נדחתה לחודש 2023 בשל מלחמת “חרבות ברזל״ הבחינה של מועד דצמבר .2023 במועד יוני 49% , לעומת 55% - ושיעור העוברים בה הגיע ל 2024 פברואר אלף עורכי דין, גידול של 79.2 - עמד על כ 2023 מספר עורכי הדין בישראל בשנת .2022 בהשוואה לשנת 2.5% שנה מס׳ עו״ד ש. שינוי 2010 45.0 2011 47.9 6.4% 2012 50.9 6.3% 2013 53.8 5.7% 2014 56.8 5.6% 2015 60.0 5.6% 2016 62.4 4.0% 2017 64.6 3.5% 2018 67.6 4.6% 2019 71.0 5.0% 2020 73.6 3.7% 2021 75.6 2.7% 2022 77.3 2.2% 2023 79.2 2.5% * נתוני לשכת עו״ד פתיחת תיקים במשטרה .2022 תיקים פליליים במשטרה, בדומה לשנת 303,008 נפתחו 2023 בשנת היו בגין עברות כלפי הסדר הציבורי, גידול של 124,006 , בין התיקים שנפתחו תיקים נפתחו בגין עברות רכוש, גידול 129,364 . ביחס לשנה הקודמת 3%- כ תיקים שנפתחו היו בגין עברות מרמה, 16,585 .2022 - בהשוואה ל 2%- של כ . בנוסף, 2022 ביחס לכמות התיקים שנפתחו בקטגוריה זו בשנת 2%- גידול של כ . בשנת 2022 - תיקים בגין עבירות כלפי גופו של אדם, בדומה ל 59,504 נפתחו ביחס 63% תיקים בגין עברות כלפי חיי אדם, גידול חד של 1,534 נפתחו 2023 בתיקים 29% - לשנה הקודמת. לעומת זאת, בשנה החולפת חל קיטון של כ .13,381 שנפתחו בגין עברות כלפי המוסר, ומספר התיקים שנפתחו עמד על , גידול של 2023 תיקים נפתחו בשל עברות נגד ביטחון המדינה בשנת 15,449 .2022 - ביחס ל 3%- תיקים נפתחו בשל עברות מין, קיטון של כ 6,435 .10%- כ במספר התיקים בגין עברות כלכליות, 14%- נרשמה עלייה של כ 2023 בשנת תיקים. מבחינת עברות רישוי, בשנה זו נרשם גידול של 5,657 - והוא הסתכם ב תיקים. 1,670 וסה״כ נפתחו 2022 ביחס לשנת 13%- כ מיזוגים ורכישות מגמת המיזוגים בקרב משרדי עורכי הדין, התרחבות משרדי הענק על חשבון המשרדים הבינוניים והקטנים, מעבר של שותפים בולטים ממשרד למשרד, ופיצול של משרדים נמשכו גם בשנה החולפת. לאחר תחילת המלחמה הורגשה האטה בקרב המשרדים, בתי המשפט הושבתו כמעט לגמרי וחלה ירידה במספר היינו עדים לתזוזות רבות בקרב המשרדים. 2024 העסקאות, אולם לקראת תחילת משרד עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר, מיזג לתוכו את משרד 2023 בחודש דצמבר עורכי דין ושותפים. כעת המשרד 20 שנים וכולל 27 כהן וילצ׳יק הוותיק, שנוסד לפני עובדים בסך הכל. בכך המשרד מחזק 400 עורכי דין ומעל 260 הממוזג מונה מעל את מעמדו בתחומי התכנון והבנייה, נדל״ן וחדלות פירעון. משרד שבלת ושות׳ התרחב והכריז על צירופו של צוות מכרזים 2024 בחודש אפריל הכולל את עורכת הדין רונית ניידרמן כשותפה בפירמה. לצד המינוי החדש של ניידרמן, צירף המשרד את עורכת הדין מעיין ברג.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=