28 2024 BdiCode דירוג משרדי עורכי דין עורכי דין (לפי שנים, באלפים, נתוני לשכת עו״ד)מספר עורכי הדין הפעילים בישראל גם השנה האחרונה סיפקה שלל אירועים דרמטיים הקשורים למערכת המשפט אשר המשיכו לגרום למחלוקות ציבוריות. חלק מהנושאים הינם 7 - וחלקם קשורים לאירועי ה 2023 המשכם של התהליכים שקרו בשנת באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. שופטים את התיקון לחוק היסוד 15 ביטל בג״ץ בהרכב של 2024 כבר בתחילת שביטל את השימוש בעילת הסבירות כלפי החלטות הדרג הנבחר. זו הפעם הראשונה שבית המשפט העליון מתערב בחוק יסוד שהעבירה הממשלה. ההחלטה שופטים וניתן להניח שהפסיקה התקדימית 7 כנגד 8 נתקבלה ברוב דחוק של הזו לא גררה סערה ציבורית גדולה בעיקר בשל מצב המלחמה בו המדינה שרויה. המשך הוויכוח על מערכת המשפט בא לידי ביטוי בעיכוב במינוי שופטים חדשים בעיקר עקב מחלוקת בין שר המשפטים יריב לוין לבין מ״מ נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן. בין היתר לא מונה עד כה נשיא קבוע לבית המשפט העליון והעניין אף הובא לאחרונה לדיון בבג״ץ שאמור לתת את פסיקתו בנושא. חלק גדול מהאירועים הקשורים למערכת המשפט הושפעו ממלחמת חרבות ברזל. מערכת המשפט נרתמה להגן על מדינת ישראל בדיונים שהיו בבית המשפט הבין לאומי בהאג ונשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ׳ אהרון ברק אף כיהן כחבר בבית הדין מטעם ישראל. עדיין קיים האיום כי בית הדין יכפה על ישראל התערבות במלחמה באמצעות צווים ואף עלול להוציא צווי מעצר על ראשי המדינה ומערכת הביטחון. בנוסף, התעורר דיון ציבורי בנושא תהליך השפיטה ותנאי המעצר של מחבלי באוקטובר. נטען בין היתר כי שפיטתם של 7 - הנוחבה שנעצרו בעקבות אירועי ה המחבלים בתהליכי שפיטה רגילים תביא לעיכוב ואף מסמוס של מיצוי הדין עם המחבלים הללו וההחלטה שהמדינה תממן את הגנתם על ידי עורכי דין פרטיים גררה תגובות נזעמות מחלקים רחבים בציבור. סערה ציבורית גדולה התעוררה סביב חקירתם של חיילים המשרתים בשדה תימן ונעצרו בחשד לחבלה חמורה של מחבל נוחבה. המעצר לווה בהתפרעויות ואף פריצה למחנה צבאי, אירוע חסר תקדים בציבוריות הישראלית. מלמת חרבות ברזל חידדה שוב את הצורך בגיוס חרדים ובנושא הזה בלטה מאד לקבל את העתירה נגד אי גיוס החרדים בפועל, 9:0 פסיקתו של בג״צ ברוב של למרות פקיעת החוק שמסדיר את הפטור מגיוס ללא חקיקה חלופית. בית המשפט העליון קבע כי “לא קיימת מסגרת נורמטיבית לפטור מגיוס עבור תלמידי הישיבות״, וקבע שכפועל יוצא של המסקנה כי לא קיימת מסגרת נורמטיבית לפטור מגיוס עבור תלמידי הישיבות, לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות גבוהות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין. אין ספק כי הפסיקה של בג״ץ משנה בצורה דרמטית את ההתנהלות בנושא גיוס או אי-גיוס של תלמידי הישיבות, ומאלצת את כל הגורמים העוסקים בנושא להגיע לפתרון כפוי או מוסכם. היציאה לפגרת הקיץ של מערכת המשפט סימנה את סיום פרשת התביעה ופרשת תביעה 2020 במאי 24־ במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו שהחל ב . במסגרת התביעה העידו מטעם המדינה עדים רבים, 2021 שהחלה באפריל עדי מדינה, עם התפתחויות דרמטיות במסגרת העדויות שנשמעו. ראש 3 כולל , עדות שצפויה להוות שיא 2024 לדצמבר 2- הממשלה אמור להתחיל בעדותו ב דרמטי נוסף במשפט הזה. נמשכת המתיחות בין היועצת המשפטית גב׳ גלי בהרב מיארה 2024 גם בשנת לחברי הממשלה. היחסים העכורים וחוסר האמון מתבטאים בין היתר בסירובה של היועצת המשפטית להגן על עמדות הממשלה בחלק מהנושאים שמובאים לבג״ץ כמו הדיון בבג״ץ על חוק הגיוס, וגם בהחלטתה של היועצת המשפטית לעכב את תהליכי המינוי של ניצב אבשלום פלד המועמד של השר בן גביר לתפקיד מפכ״ל המשטרה, מאחר שעל פי חוות דעתה קיימים פגמים בהתנהלותו אשר מקשים על אישור המינוי, כאשר לבסוף ניצב פלד החליט למשוך את מועמדותו מכתב לראש 2024 באוגוסט 6 לתפקיד. גב׳ בהרב מיארה אף שלחה בתאריך הממשלה בנימין נתניהו, ובו היא מאשימה ב״שיבוש תהליכי עבודת הממשלה״. לדבריה, “נפרמו הכללים המסדירים את עבודת הממשלה, והדברים הגיעו לנקודת קיצון״. כך למשל מזכיר הממשלה יוסי פוקס נתן חוות דעת משפטית בעלת השלכות כבדות משקל בתחום הביטחוני. חוות דעת זו ניתנה בחריגה מסמכות לטענתה. היא ציינה גם כי לא ניתן להסתמך על חוות דעת משפטית של גורם פרטי או של מזכיר הממשלה כבסיס לקבלת החלטות. היחסים בין חברי הממשלה ליועצת המשפטית מתבטאים בין היתר גם באיומים של מספר שרים לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, קולות שנשמעים מדי פעם מאז שהוקמה הממשלה הנוכחית. מגמת המיזוגים בקרב משרדי עורכי הדין, התרחבות משרדי הענק על חשבון המשרדים הבינוניים והקטנים, מעבר של שותפים בולטים ממשרד למשרד, ופיצול של משרדים נמשכו גם בשנה החולפת. לאחר תחילת המלחמה הורגשה האטה בקרב המשרדים, בתי המשפט הושבתו כמעט לגמרי וחלה ירידה במספר היינו עדים לתזוזות רבות בקרב המשרדים. 2024 העסקאות, אולם לקראת תחילת משרד עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר, מיזג לתוכו את משרד 2023 בחודש דצמבר עורכי דין ושותפים. כעת המשרד 20 שנים וכולל 27 כהן וילצ׳יק הוותיק, שנוסד לפני עובדים בסך הכל. בכך המשרד מחזק 400 עורכי דין ומעל 260 הממוזג מונה מעל את מעמדו בתחומי התכנון והבנייה, נדל״ן וחדלות פירעון. משרד שבלת ושות׳ התרחב והכריז על צירופו של צוות מכרזים 2024 בחודש אפריל הכולל את עורכת הדין רונית ניידרמן כשותפה בפירמה. לצד המינוי החדש של ניידרמן, צירף המשרד את עורכת הדין מעיין ברג. במהלך השנה החולפת מיזג משרד מ. פירון מספר משרדי בוטיק וצירף לשורותיו משרד מ. פירון צירף אליו את עו״ד יריב קסנר כשותף 2024 עו״ד בכירים. בינואר וראש תחום הייטק, הון סיכון וקרנות השקעה. זאת לאחר שעזב את משרד נוב, קסנר, שניר ושות׳, יחד עם עורכות הדין קרין צלקובניק סובלמן והילה יצחקי שהצטרפו גם הן כשותפות למשרד פירון, ביחד עם עו״ד גיא מנור שהצטרף עו״ד ד״ר שלמה נס, מבכירי עו״ד בתחום חדלות 2024 כשכיר. בחודש פברואר פירעון הצטרף כשותף בכיר למשרד. איתו הצטרפו גם עו״ד ענבל רחמים-אביטל כשותפה וצוות נוסף הכולל עורכי דין, רואי חשבון, מתמחים וצוות מנהלה. בנוסף, המשרד מיזג לשורותיו את משרדו של עו״ד שלמה כרוב המתמחה בליטיגציה, משפט מסחרי ונדל״ן, וכן את גדעון חתוכה, עו״ד מנוסה בתחום הנדל״ן, ובפרט בליווי תהליכי שינוי של קרקעות חקלאיות ובהשבחת נדל״ן מניב. משרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות׳ הרחיב את 2024 בחודש ינואר שורותיו עם צירופם של עורכי הדין אלמוג דורון ועינת כרמי ברק, אשר שימשו כראשי מחלקות המיזוגים והרכישות ודיני העבודה במשרד סלומון ליפשיץ. אל עורכי הדין אלמוג וכרמי ברק הצטרפו גם השותפים מורן לנטוש ובן פרנקל, וכן עורכי דין נוספים ומתמחה. השותפים ועורכי הדין ישתלבו בפעילות המשרד 5 בתחום המסחרי ובדיני העבודה. 90.0 80.0 70.0 60.0 50.0 40.0 30.0 20.0 79.2 2023 67.6 2018 71.0 2019 73.6 2020 75.6 2021 77.3 2022
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=