4 מבט כללי הוויכוח על עתיד מערכת המשפט אשר בשנים האחרונות היה אחד ממוקדי 2023 העניין במערכת הפוליטית ובציבוריות הישראלית, הפך מתחילת שנת לנושא המרכזי וכמעט הבלעדי בשיח הפוליטי, הציבורי ואף במסגרות מקצועיות ופרטיות ופתח מאבק בין שני גושים עיקריים, כאשר למאבק הזה השלכות כלכליות, חברתיות ואף ביטחוניות שהובילו לשסע חברתי חריף. , עתהציג 2023 לינואר 4- אתהאות למערכה הנוכחית נתן שר המשפטים יריב לוין ב את עיקרי המהפכה המשטרית שהוא מתכנן אשר כללו שלושה נושאים עיקריים: שינוי הועדה לבחירת שופטים כך שלקואליציה יהיה רוב בוועדה, חקיקת פסקת קולות, וביטול עילת הסבירות. עד מהרה התייצבה כנגד 61 התגברות ברוב של השינויים הללו חזית רחבה של מתנגדים שכללה את בכירי המערכת המשפטית כולל נשיאי בתי המשפט עליון, גורמים בכירים במשק ובממסד הביטחוני, חלקים נרחבים בתקשורת וארגוני מחאה. ארגוני המחאה הצליחו להביא להפגנות שהתקיימו מאז מדי שבוע עם קהלים בממדים גדולים מאד, כולל הפגנות שמנו מאות אלפי משתתפים. גם נשיא המדינה ניסה למצוא את פשרה שתוריד את הלהבות בוויכוח שניטש. הוויכוח לא נותר רק בשדה המשפטי, אלא גלש גם לתחומים אחרים, מצב תקדימי בתולדות המדינה: בכלכלה היו איומים שחלקם מומשו של הוצאת כספים מבנקים בישראל והסטתם לחו״ל וגם לירידה בהשקעות בישראל. האיום על יציבות הכלכלה הוסיף לאי הודאות במשק והביא את חברות הדירוג הבין לאומיות לשקול מחדש את הדירוג של ישראל. במגזר הביטחוני התחוללה דרמה חסרת תקדים כאשר חיילי מילואים ביחידות מובחרות, כולל מאות טייסים חתמו על הצהרה שיסרבו להתנדב ו/או לשרת באם תקודם המהפכה המשטרית. מספר לא ידוע של אנשי מילואים המוערך במאות ואף יותר מכך אכן מימשו את איומם. העוצמה של ההתנגדות למהפכה המשטרית המוצעת גרמה לעצירת החלקים העיקריים של המהפכה ובסופו של דבר הקואליציה חוקקה רק את חוק יסוד - צמצום עילת הסבירות (ולא את ביטול עילת הסבירות כפי שהתכוונה במקור), כך שבתי המשפט, כולל בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק. בנוסף, הקואליציה חוקקה את חוק יסוד - חוק נבצרות ראש הממשלה, שעל פיו הוצאה לנבצרותתיעשה רק במקרהשבו ראשהממשלה יודיע בעצמו שאיננו מסוגל מחברי הממשלה יבקשו 75% פיזית או נפשית למלא את תפקידו או במקרה שבו להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו, ואז תובא הבקשה להצבעה ח״כים למהלך. נראה כי חקיקת החוק הזה נועדה 80 בכנסת - שם יידרש רוב של לבלום אפשרות של הוצאת ראש הממשלה לנבצרות על פי המלצה של יועץ/ת משפטית לממשלה או בית משפט בשל סיבות כולל ניגוד עניינים וכתב אישום. שני החוקים שקיבלו את אישור הכנסת (חוק צמצום עילת הסבירות וחוק נבצרות ראש הממשלה) מהווים כעת מוקד לוויכוח קשה מאחר ובית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק דן בעתירות לביטול שני החוקים הללו. הדיונים הללו זוכים להד משפטי, פוליטי וחברתי עצום, מאחר וזו הפעם הראשונה שבג״צ דן באפשרות של ביטול חוקי יסוד אשר הוגדרו בעבר על ידי בכירים במערכת המשפטית כמקבילים לחוקה של מדינת ישראל. המתנגדים לאפשרות שבג״צ יבטל את החוקים הללו טוענים כי בכך יופר האיזון בין הרשויות ובג״צ יעמיד את עצמו מעל הכנסת ואף מעל רצון העם. לעומת זאת, מתנגדי המהפכה המשטרית טוענים כי הוספת צמד המלים “חוק יסוד״ לחוק מסוים היא מלאכותית ואין לה משמעות מעבר לחוק רגיל, ועל כן חוקים אלו נתונים לביקורת שיפוטית של בג״צ. החשש העיקרי הוא שפסיקת בג״צ בנושא תוביל משבר חוקתי ורמז לכך נראה בדבריו של יו״ר הכנסת מר אמיר אוחנה שקרא קרא לבית המשפט העליון “למשוך את ידו״ מהתערבות בחקיקת יסוד, והוסיף: “דבר אחד אני יכול להגיד - הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה״. אין ספק שמערכת המשפט תוסיף להיות במוקד הדיון הציבורי גם בחודשים הקרובים ואף מעל לכך. חברות 900 - בקרב כ 2023 בחודש פברואר CofaceBDi בסקר מיוחד שערכה מהחברות 20% - על רקע המהפכה המשטרית, האינפלציה והחשש ממיתון, כ העידו ששוקלות הוצאת כספים מהמדינה לחול, כאשר חלקן כבר החלו בתהליך מבעלי החברותהעידו על ירידה ברווחים 60% , בעקבותהמהפכה המשטרית. כמו כן מהחברות השיבו שהן נאלצו לצמצם את מצבת העובדים על רקע המצב. 30% - ו מהחברות במשק העידו שמאפשרות לעובדים להיעדר מהעבודה על 2/3 , בנוסף מהם אף לא מחייבים בימי חופשה. 21% , מנת להשתתף בימי השביתה ובמחאה זוכה רומן זדורוב מאישום הרצח במשפט החוזר, זאת כשנתיים 2023 בחודש מרץ עורכי דין שנים לאחר הרצח. השופטים אשר 16 וחצי לאחר תחילת התנהלות התיק ומעל קולה ודני צרפתי, שהיו בדעת הרוב, טענו שהפרקליטות כשלה וקיים חשש מהותי שהודאת זדורוב הייתה הודאת שווא, ואילו שופטת המיעוט, תמר ניסים שי, קבעה שזדורוב אשם מעל לספק סביר. משפט הרצח נחשב לאחד מהמקרים הסבוכים והשנויים במחלוקת מאז קום המדינה, והייתה לו השפעה רבה על אמון הציבור במערכת המשפט ויחסה כלפי מהגרים שנקלעו לצרה משפטית. כחודשיים לאחר הזיכוי, פרקליט המדינה הודיע כי לא יוגש ערעור על זיכוי זדורוב. מבחני לשכה והתמחות (נתוני לשכת עו״ד) שיעור העוברים את מבחני הלשכה בשני המועדים המרכזיים עמד על 2022 בשנת בלבד. 46% בה שיעור העוברים עמד על 2021 , שיפור די משמעותי לעומת 54% במועד יוני. 43% , לעומת 62% - נציין כי במועד דצמבר שיעור העוברים הגיע ל אלף עורכי דין, גידול של 77.3 - עמד על כ 2022 מספר עורכי הדין בישראל בשנת .2021 בהשוואה לשנת 2.2% שנה מס' עו״ד ש. שינוי 2010 45.0 2011 47.9 6.4% 2012 50.9 6.3% 2013 53.8 5.7% 2014 56.8 5.6% 2015 60.0 5.6% 2016 62.4 4.0% 2017 64.6 3.5% 2018 67.6 4.6% 2019 71.0 5.0% 2020 73.6 3.7% 2021 75.6 2.7% 2022 77.3 2.2% * נתוני לשכת עו״ד עברות רכוש 34% עברות מרמה 4% עברות אחרות 3% עברות מוסר 5% עברות נגד בטחון המדינה 4% עברות כלפי הסדר הציבורי 32% עברות אלימות 18% לפי סוג העברה 2022 פתיחתתיקים פליליים בשנת
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=